טיפול בדיכאון

הגורמים להפרעות מצב רוח

יש אנשים אשר משנים את התנהגותם לפי מצב הרוח. פסיכולוגים שחקרו את העניין הגיעו לא מסקנה שההפרעות של מצב רוח נגרמות בגלל ארבע סיבות עיקריות:

1. גורמים גנטיים

גורמים גנטיים מסבירים כ-80% מהשונות מבחינת הסיכוי להופעת הפרעה דו קוטבית, אך ככל הנראה הם בעלי משקל פחות, אם כי חשוב, בהסבר הופעת הפרעות אפקטיביות חד קוטביות. הכרויות של הגורמים מאפשרת שככל שפריצת ההפרעה הדיכאונית מוקדמת יותר, כך גדלה ההסתברות כי מדובר ברכיב גנטי. ילדים להורים דיכאוניים סובלים משיעור גבוה יותר של דיכאון מאשר ילדים להורים שאינם דיכאוניים.

2. גורמים ביוכימיים

בעקבות מחקרים שנערכו בשנות ה-70, נקבע כי דיכאון עשוי להחוות כאשר קיימים ליקויים ביוכימיים במוח. השערת המונואמין – דיכאון נובע מירידה בזמינות של נוירוטרנסמיטורים במוח – סרוטונין ונוירואפינפרין. למרות זאת, המציאות מורכבת הרבה יותר ועדיין אין הבנה מלאה של ההיבטים הביו-כימיים של ההפרעה.

3. גורמים נוירו-פיזיולוגיים

אחת התיאוריות העכשוויות מתמקדת בציר ה-HPA (היפותלמוס-בלוטת ההיפופיזה-בלוטת האדרנל). זהו ציר האחראי על ייצור ואיזון הורמונלי, ובמיוחד בקורטיזול המופרש מן החלק החיצוני של בלוטת האדרנל. נמצא כי בקרב אנשים הלוקים בדיכאון, רמות הקורטיזול גבוהות ב- 50% יותר מאשר האוכלוסיה הרגילה. ציר הורמונלי נוסף שנבחן בהקשר של דיכאון הוא הציר העובר מההיפותלמוס דרך בלוטת יותרת המוח לבלוטת התריס. אנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס נוטים לחוות דיכאון ובקרב שליש, לערך, מהמדוכאים, יש חוסר איזון בפעילות של בלוטת התריס.

4. ממצאים ביולוגיים נוספים

נמצא בבירור כי ילדים בטרם התבגרותם המינית, הסובלים מדיכאון מז'ורי, מפרישים כמויות גדולות יותר של הורמון גדילה בשנתם מאשר ילדים בריאים וילדים בעלי הפרעה מנטלית שאינה דיכאונית. בנוסף, מחקרי שינה בקרב ילדים ומתבגרים חשפו מספר ממצאים מעניינים.אצל בעלי דיכאון, בייחוד מרה שחורה, יש מגוון של בעיות שינה כגון התעוררות מוקדמת, התעוררות במהלך הלילה ולעתים קושי להירדם. מחקרי EEG מצאו כי אצל מדוכאים רבים שנת ה-REM מופיעה מוקדם מן הרגיל וכמויות שנת ה-REM בחלק המוקדם של הלילה גדולות בהרבה. מאחר ובחלק זה מתרחשת רוב השינה העמוקה, המדוכא גם צובר כמות נמוכה מן הרגיל של שינה עמוקה.תיאורטיקנים משערים כי השיבוש הביולוגי העיקרי בדיכאון הינו בויסות מחזורי היממה והשינויים בנוירוטרנסמיטרים המתרחשים כתוצאה מכך.